2 שְׁנַת עֶשְׂרִים. הִיא שְׁנַת עֶשְׂרִים לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא. וּבְמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה מָצָאנוּ: שְׁנַת עֶשְׂרִים ״שְׁנַת עֶשְׂרִים״ לִגְזֵרָה שָׁוָה, מִן הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר לְמַטָּה ״וַיְהִי בְחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא וְגוֹ׳״ נחמיה ב:א. וּמֵחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי הָיוּ מוֹנִין לְחֶשְׁבּוֹן הַשָּׁנִים, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר כָּאן: וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁנַת עֶשְׂרִים וְגוֹ׳, וְהוּא כִּסְלֵו הַבָּא לְאַחַר תִּשְׁרֵי, וּלְמַטָּה נֶאֱמַר ״וַיְהִי בְחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים וְגוֹמֵר״, הוּא נִיסָן שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁנָה. וְאֵינִי יָכוֹל לִפְתֹּר וְלוֹמַר מִנִּיסָן הָיוּ מוֹנִין לְחֶשְׁבּוֹן שְׁנוֹתֵיהֶם, וְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הַכָּתוּב לְמַטָּה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי בְחֹדֶשׁ נִיסָן וְגוֹ׳״ הָיָה קֹדֶם מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁנַת עֶשְׂרִים וְגוֹ׳, וְאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בָּהֶם, דָּבָר זֶה אֵינִי יָכוֹל לִפְתֹּר וְלוֹמַר, וְהַפָּרָשִׁיּוֹת מוֹכִיחוֹת, שֶׁאַף אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁל פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה לֹא הָיְתָה כִּי אִם בִּשְׁבִיל מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁל פָּרָשָׁה זֹאת רִאשׁוֹנָה:
